שתיקה עתיקה מאד (1996)    33'8 דקות
לשמונה זמרות
טקסט: נתן זך
בהזמנת אנסמבל "בלקנטו", גרמניה
ביצוע בכורה: פרנקפורט, גרמניה, מאי, 2000

Ensemble Belcanto: Andrea Baader, Rita Huber- sopranos; Dzuna Kalnina, Rica Rauch- altos; Brigitta Zehetner, Dietburg Spohr- mezzo sopranos

ביצועים נוספים: תיאטרון גבעתיים, גבעתיים, ספטמבר, 2009
מקהלת "נייקד וויסס", תמיר חסון, מנצח
מו"ל: מל"י 672

השיר על הציפור

נתן זך

א
וּבְכֵן בַּמֶּה אֶפְתַּח. אֲנִי מַכִּיר אֶת
הַשִּׁיר. הוּא מֻכָּר לִי. בָּעֶרֶב, עַל סַף
בֵּיתִי, בְּעוֹד מַבָּטִי מֻפְנֶה לֶהָרִים, בָּאָה רוּחַ
קַלָּה וּמְנִיעָה אֶת עַנְפֵי הַתִּרְזָה. רוּחַ מַעֲרָב מְשִיבָה
לִי אֶת שׁנוֹת אָשְׁרִי בְּעוֹדִי צוֹעֵד לְפָנִים
בְּפָנִים חִוְרוֹת אַךְ בְּעֵינַיִם יוֹקְדוֹת
בְּדַרְכֵי מוֹלַדְתִּי הָאַמִּיצָה. עַז
הִדְהֵד בַּמֶּרְחָק קוֹל הַמַּיִם הָרַבִּים, נְחָלִים
וּנְהָרִים לֹא נִלְאִים. אֲנִי מַבִּיט בְּיָדַי הַשְׁדוּפוֹת,
בְּצִפָּרְנַי הַקָּשוֹת. וּלְעוֹלָם לֹא אָמִיר
אֶת עוֹלָמְךָ זֶה
בַּטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָמוֹת.


ב
בִּי אֲדוֹנִי. מָה אַתָּה מַפְצִיר בִּי. שֶׁאָשִּׁיר
שׁוּב אֶת הַשִּׁיר? הִיא פָּרְחָה, פָּרְשָׂה
כְּנָפֶיהָ וְלֹא תַּחֲזֹר. רֶגַע אֲדוֹנִי. אָכֵן, עוֹדִי
זוֹכֵר אֶת צֶבַע נוֹצַת זְנָבָהּ
וְהַדְּבָרִים אוֹתָם אָמְרָה בְּטֶרֶם הִתְעוֹפְפָה. בִּי,
אֲדוֹנִי, אֵינִי זוֹכֵר בְּדִיּוּק אֶת מִלֶּיהָ. אֲנִי זוֹכֵר
רַק אֶת צֶבַע דְּבָרֶיהָ וְרִמְזֵי הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת
בְּנוֹצָתָהּ. הַאִם נָסַעְתִּי גַּם אֲנִי? צְחוֹק עוֹשֶׂה לִי
אֲדוֹנִי. כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִנְסֹע כַּאֲשֶׂר אָדָם
מְאֹהָב כָּל כָּךְ בְּטִיסָה?


ג
לֹא כָּאן. לֹא כָּאן. נָא לְהִכָּנֵס. כָּאן
מְנַגְנִים עַכְשָׁו. אֲדוֹנִי הִקְדִּים אֲבָל
בֵּינְתַיִם אֶפְשָׁר
לֵהָנוֹת מִן הַשְׁתִיקָה כָּאן. זוֹהִי
שְׁתִיקָה עַתִּיקָה מְאֹד. אֲדוֹנִי
רוֹצֶה לְנַמְנֵם מְעַט לִפְנֵי הַנְּגִינָה?

אֲדוֹנִי רוֹצֶה לְהֵעָלֵם? צְחוֹק עוֹשֶׂה לִי
אֲדוֹנִי. וְכִי מִי
אֵינוֹ רוֹצֶה לְנַמְנֵם, אֵינוֹ רוֹצֶה

לְהֵעָלֵם? וְעוֹד מְעַט הַמַּנְגִּינָה.

The Song About a Bird

Nathan Sach

Unofficial translation: Hagar Kadima

A.
Well, how should I begin. I know
the song. It's familiar. In the evening, at the doorstep of
my home, while I look at the mountains, there comes
the light breeze and moves the Linden tree's branches. West wind brings back
my happy years while I walk forward
pale faced but with fiery eyes
on the paths of my courageous homeland. Strongly
echoed is the sound of many waters in the distance, never-resting streams
and rivers. I am looking at my blighted hands,
at my hardened nails. And never ever would I like to replace
this world of yours
with the best of all worlds.

B.
Oh, Please Sir. Are you begging me. To sing
the song again? She has flown away, has spread
its wings and she is not coming back. One moment, Sir. Indeed, I still
remember the color of it’s tail's feather
and the things it said before flying away. Oh, Please,
Sir, I do not remember it’s precise words. I only remember
the colour of her speaking and the hints of distant lands
in her feather. Have I traveled myself? Sir must be
kidding with me. How can one drive when one
is so in love with flying?

C.
Not here. Not here. Come in, please. Some music playing is
going on in here now. Sir has arrived early but
in the meantime one can
enjoy the silence here. It is
a very ancient silence. Would Sir
like to nap a little before the music is played?

Would Sir like to disappear? Sir must be
kidding with me. Surely, who
would not like to nap, would not like

to disappear?
And in a few minutes the melody.

המוזיקה שלי נוטה לאמר את דבריה במעט מילים.
המוזיקה שלי לא מסבירה ומסבירה ומסבירה את התוכן הרגשי שלה. ולעיתים מזומנות אף לא מביעה את הרגשות באופן ישיר.
לכן, למעט רגעים מייוחדים, זוהי מוזיקה לא סוערת, לא רומנטית, לא דרמטית.
במובן מסוים דומה המוזיקה שלי להרצאה - היא נאמרת בטון פשוט, ענייני משהו.
אבל התוכן מצד אחד ומחוות קטנות מצד שני (הפסקה קטנה לפני פראזה חדשה, וכד') - מרמזים על הרגשות.
כך גם ב- "שתיקה עתיקה מאד". הרגשות הם כביכול מאחורי המוזיקה; אבל הם שם, והם מאד נוכחים.