היצירה "שלום בשלושה צבעים" נכתבה בתקופת מלחמת לבנון השנייה בהזמנת הארגון האיטלקי Donne in Musica, שביקש לתת את תרומתו הצנועה לשלום במזרח התיכון על ידי הזמנת יצירה אצל מלחינה ישראלית ויצירה אצל מלחינה לבנונית. בקשתו של הארגון היתה ששתי היצירות תהיינה מבוססות באיזשהו אופן (רעיוני, מוזיקלי, אמנותי) על תפילה לשלום.

"שלום בשלושה צבעים" משתמשת בפרגמנטים מלודיים וטקסטואליים מתוך שני שירי שלום שהפכו זה כבר קלאסיקה בתרבות הישראלית: שירה של נורית הירש לטקסט המסורתי "עושה שלום במרומיו", ו"שיר לשלום" מאת יאיר רוזנבלום ויעקוב רוטבליט. לעיתים קרובות, מתנגנים הפרגמנטים המלודיים השונים על ידי כל אחד מהנגנים בזה אחרי זה, כאשר כל כלי תורם למלודיה את ההבעה והצבעים האופייניים לו. לרגע מתערבל הכל ונוצרת איזו אמירה קולקטיבית מטושטשת, ומיד מתנקז הכל בבהירות לצליל המסיים של אותו פרגמנט. אופן הכתיבה הזה גורם אמנם לכך שבמהלך רוב היצירה אי אפשר להרגיש במקורותיה, ובכל זאת, הנוכחות של שני הלחנים היא כמעט מתמדת ביצירה, גם אם היא נוכחות סמויה, כמעט תת-מודעת.

ביצוע הבכורה של היצירה (ושל אחותה הלבנונית) היה ברומא בדצמבר 2006 – על ידי אנסמבל "בוריאליס בראס" שהוזמן מאלסקה וביצע את היצירה ב- 6 קונצרטים שונים ברומא ובפרסקאטי.