בפאת הכפר (1998)    '2 דקות
פרפראזה מוזיקלית על שירו של עמנואל זמיר
לרביעיית כלי קשת
בהזמנת המרכז למוזיקה, משכנות שאננים, ירושלים
ביצוע בכורה: המרכז למוזיקה, משכנות שאננים, ירושלים, מאי 1998
רביעיית חיל חינוך: אסף מעוז ויוני זאוברמן - כינורות; יעל רוזנבלום - ויולה; סשה אגרנוב - צ'לו
מו"ל: המכון למוזיקה ישראלית 7157

בפאת הכפר

מילים ולחן: ע. זמיר (1947)

פרפראזה מוזיקלית: הגר קדימה (1998)

ציל, צליל צליל צלצל לצאן, צליל ערב,
על צוארי כבשים צלצל.
רן חליל!
רן: לי לי לי!
רן חליל: לי לי ליל -
עת צאת לעין ושתות!

בפאת הכפר ליד העין רקדו רקדו
רועים גם שואבות, צהל הצאן,
קנה-חליל גם תף באון הכו צלצלו
שקשק העין.... ציל, צליל! צלצל הצאן.

שיק, שיק, שיק! שקשק העין, עם ערב,
ציל, צליל צליל! הצאן צלצל!
זמר כד,
כד לבת,
זמר כד לבת -
עת צאת השואבות!

בפאת הכפר....

הקסם בשירו של עמנואל זמיר "בפאת הכפר" טמון בעיקר בהווי המלודי שלו. בשיר רועים זה אין למעשה קו מלודי במובן הרגיל, כזה ההולך ומתקדם לכיוון מסויים ועובר התפתחות; תחת זאת, יש כאן שני צלילים מרכזיים - רה ולה - וסביבם עיטורים ופיתוחים מלודיים. יוצא שאין מדובר פה בקו מלודי מקושט, אלא בקישוטיות המהווה את עצם המלודיה. די להוסיף לזה את הגוון המודאלי והנופך הארצ-ישראלי מדברי האופייניים כל כך למנגינותיו של זמיר והרי עוד מנגינה נסוכת קסם וחן שכמו הזמינה את עצמה כחומר לפרפראזה מוזיקלית.