פעם אחת (2004)    30'13 דקות
לזמרת מצו סופרן, כינור ערבי, עוּד, שני כינורות וצ'לו
טקסט: הגר קדימה. תרגום: חוסני אלחטיב-שחאדה
ביצוע בכורה: התיאטרון הערבי-עברי, יפו, דצמבר 2004
רים תלחמי - מצו סופרן; סוכיינה דארוויש- כינור מזרחי;
הדס פבריקנט וטלי גולדברג - כינורות; דניאל ברד - ויולה (מחליפה עוּד); הילה אפשטיין - צ'לו
מו"ל: מל"י 3877

פעם אחת

מילים: הגר קדימה

תרגום לערבית: חוסני אלח'טיב-שחאדה

פַּעַם אַחַת אָמְרָה
אִישָּה אַחַת
לְאִיש:
יָמֵינוּ קְצוּבִים.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה
אִישָּה לְאִיש
מִלּוֹת צָו
עֲתִּיק כִּמְעַט
אִילֵּם, גִּילוּף
עֲתִּיק, אֶפְשָר לוֹמַר, שֶל
שְתֵי מִלִּים, טוֹב
וְרַע, וּמִיָּד
אַחֲרֵיהֶן הַצִיווּי, מְגוּלָּף
אַף הוּא, לִבְחוֹר
בַּטוֹב.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה
אִישָּה אַחַת
לְאִיש:
הַיְקוּם הוּא קוּרִים
עֲדִינִים, וְהַכָּל
בַּם נִרְשָם.

פַּעַם אַחַת אַמְרָה
אִישָּה אַחַת
לְאִיש:
הַאִם נִגְזַרְנוּ.
הַאִם יָבוֹא אִיש זָקֵן
בְּסוֹף יָמָיו
לְבַת אִיִים
פִּלְאִית
וְהִיא תַּעֲנֶה:
כֵּן, אִיש, עָצוּב
עַד מְאד, אֲבָל
כַּך הוּא.

פַּעַם אַחַת לא
אָמְרָה אִישָה
דָּבָר.

وبشي‮ ‬يوم‮ ‬ما‮ ‬له‮ ‬حدّ
‬قالت‮ ‬له‮ ‬حكي‮ ‬ما‮ ‬له‮ ‬ردّ
‬شوية‮ ‬ايامنا‮ ‬وما‮ ‬بتنعدّ
‬‮

‬ ‬وفشي‮ ‬مرّة‮ ‬كمان‮
‬ ‬حكت‮ ‬مرة‮ ‬للرجال‮
‬ ‬حكي‮ ‬عتيق‮ ‬محتار
‬منحوت‮ ‬عصخر‮ ‬الجبال
‬كلمتين‮ ‬بالتمام
‬طيّب‮ ‬وبطّال
‬وبعدهن‮ ‬امر‮ ‬منحوت‮ ‬عصخر
‬‮ ‬كمان‮ ‬الطيب‮ ‬لازم‮ ‬نختار



وفيوم‮ ‬ما‮ ‬له‮ ‬عيون
حكتله‮ ‬حكي‮ ‬موزون
العالم‮ ‬متل‮ ‬خطان‮ ‬العنكبوت
وعليها‮ ‬مسطّر‮ ‬ومخطوط


وبشي‮ ‬مرة‮ ‬من‮ ‬زمان
حكت‮ ‬المرة‮ ‬للرجال
شو‮ ‬كتب‮ ‬علينا‮ ‬القدر
وراح‮ ‬يجي‮ ‬شي‮ ‬ختيار
باخر‮ ‬ايامه‮ ‬حزنان
لبنت‮ ‬الجزيرة‮ ‬السهرانة
وتحكيله‮ ‬ليش‮ ‬زعلان
هيك‮ ‬حال‮ ‬الدنيا‮ ‬وهيك‮ ‬الزمان




وبشي‮ ‬حال‮ ‬من‮ ‬الاحوال
ما‮ ‬عاد‮ ‬حكي‮ ‬ينحكى‮ ‬
وما‮ ‬عاد‮ ‬حكي‮ ‬ينقال

Once

Text: Hagar Kadima

Trans.: Housni Alkhateeb-Shehada

Once upon a time, one
woman said
to a man:
Our days are measured.

Once upon a time, one
woman said to
a man some words of an
ancient,
almost mute command, one
can say, an ancient
engraving of
two words, good
and bad,
and then
a command,
ordering the
choice
of good.

Once upon a time, one
woman said to a
man:
The universe is a net
of delicate webs and
everything is carved
in them.

Once upon a time, one
woman
said to a man:
Are we sentenced.
Shall an old man
approach an enchanted-
island-woman,
shall she say:
It is sad indeed, old
man, but
true.


Once upon a time, one
woman
said
nothing more.

היצירה "פעם אחת" היא תוצאה של המפגש המאד מרגש עבורי של מוסיקאיות יהודיות עם מוסיקאיות פלשתינאיות, של האפשרות להתוודע אל מוסיקאיות שגדלו על ברכי מסורת מוסיקלית אחרת לגמרי, להכיר את האינטואיציה המוסיקלית שלהן, להאזין לשפה שלהן, להתבונן בדרך עבודתן יחד, לתקשר איתן, לחוש ביתר בהירות את עולמי המוסיקלי, לראות איך עולם נפגש עם עולם, להיות מושפעת ולהשפיע, לעבוד יחד.

מילות הטקסט של "פעם אחת" אינן אומרות דבר על הסכסוך היהודי ערבי או על השלום המיוחל. נקודת המוצא שלו היא אישית לגמרי - דברים שאמרה אישה אחת לאיש באיזה זמן עלום. אין זה תוכן השיר, לכן, שמסגיר את ההתרגשות האישית שלי נוכח המפגש הזה של מוסיקאיות אלא דווקא צורת האמירה בו. הדברים בשיר נאמרים באופן פשוט, לא מעורב, כמעט ענייני ומרוחק, כאילו היו דין וחשבון נדרש על דברים שונים שאומרת אישה לאיש. בכל זאת נדמה כאילו הרבה עומד מאחורי המילים שבחרה האישה לומר, ותחושה של כאב עמום והחמצה מלווה אותם.

גם לפגוש את המוסיקאיות הפלשתינאיות היה כביכול כל כך פשוט וענייני. בסך הכל לבחור מוסיקה, לנגן יחד, לדבר על דרכי הביצוע. ובכל זאת, כל כך הרבה עמד מאחורי כל מילה וצליל, איזה כאב עמום תמידי, ושאלה נסתרת האם איננו מחמיצים הכל. לא ניסיתי להיות מלאת תקווה בעבודה הזאת, ובכל זאת, במובן אישי, היצירה הזאת היא אחת המשמעותיות ביותר שכתבתי אי פעם.