|
עָלַי לִהְיוֹת פָּשוּט. צָרִיךְ. כְּדַאי. מִן
הָרָאוּי. לִהְיוֹת פָּשוּט וַאֲנִי
שוֹאֵל: כְּאֵב בֶּטֶן, זֶה
פָּשוּט? וּבְכֵן, הַאִם אֲנִי
מַסְפִּיק פָּשוּט כַּאֲשֶר אֲנִי כְּאֵב
בֶּטֶן אוֹ שֶצָּרִיך אוּלַי מַשֶּהוּ
נוֹסָף כְּמוֹ: לְהָקִיא, לִצְבֹּט שְפַנִּים, אוֹ
לְהַבִּיט יָשָר אֶל עִגּוּל הַשֶּמֶש, וּבְלִי
לְמַצְמֵץ, וְאַחַר כָּך מִיָּד לַעֲצֹם, לְהִתְרַכֵּז
עַכְשָיו, לְהִתְמַקֵּד בְּעִגּוּלֵי הָאוֹר הַנּוֹדְדִים שֶשוּלֵיהֶם
מְטֻשְטָשִים וְהֵם הוֹלְכִים וּמִתְעַמְעֲמִים, חוֹתְרִים אֶל
הַצֵּל. עָלַי לִהְיוֹת, כָּאָמוּר,
פָּשוּט. עִגּוּלֵי הָאוֹר הוֹפְכִים עַכְשָיו
לְמִשְטָחִים אֲפֹרִים רוֹטְטִים שֶהוֹלְכִים
|
וּמִתְכַּהִים. הַאִם "פָּשוּט" הוּא
חַם לִי עַכְשָיו,
וַאֲנִי רוֹצֶה נִגְזֶרֶת שֶל
"לְהִתְפָּשֵּט"? לְפְשֹט אֶת
בְּגָדַי. עַכְשָיו, כְּשֶאֲנִי
עוֹצֵם עֵינַיִים, אֲנִי הַאִם
"פָּשוּט" רוֹאֶה פָּשוּט
שָחֹר זֶה מַשֶהוּ לְיַד
"שָחֹר"? הַאִם עָלַי
לָלֶכֶת עָלַי לָלֶכֶת
עַכְשָיו? עָלַי לָלֶכֶת עַכְשָיו,
עָלַי לְהִפָּרֵד מִמְּךָ
הֱיֵה
לְשָלוֹם
פָּשוּט
|
